דילוג לתוכן המרכזי

כל המדריכים

איך מחלקים דמי ועד בית בין הדירות

אין שיטה אחת נכונה לחלק את הוצאות הבניין, אבל יש ברירת מחדל בחוק, ויש שיטה שהדיירים שלכם יקבלו כהוגנת. כך בוחרים.

מה קובע החוק

לפי חוק המקרקעין, כל בעל דירה משתתף בהוצאות הרכוש המשותף לפי החלק של דירתו ברכוש המשותף, אלא אם התקנון של הבניין קובע שיעור אחר. החלק הזה רשום בפנקס הבתים המשותפים, ובדרך כלל הוא נקבע לפי שטח הרצפה של הדירה ביחס לכלל הדירות.

בבניינים רבים התקנון, או נוהג של שנים, קובע חלוקה אחרת. לכן הצעד הראשון הוא לקרוא את התקנון הרשום של הבניין.

שלוש שיטות נפוצות

  • לפי שטח: כל דירה משלמת לפי המ״ר שלה. זו ברירת המחדל שבחוק, והיא מתאימה לבניין שיש בו דירות בגדלים שונים מאוד.
  • סכום שווה: כל דירה משלמת אותו סכום. פשוט להסביר ולגבות, ומתאים לבניין שהדירות בו דומות.
  • שילוב: סכום בסיס שווה לכל דירה, ועליו תוספת לפי שטח או לפי מספר החדרים. פשרה מקובלת כשדירות הגג והגן גדולות בהרבה מהשאר.

דוגמה במספרים

בניין של 12 דירות ששטחן הכולל 1,200 מ״ר, ותקציב חודשי של 7,200 שקלים. בחלוקה שווה, כל דירה משלמת 600 שקלים. בחלוקה לפי שטח, דירה של 80 מ״ר משלמת 480 שקלים, ודירה של 130 מ״ר משלמת 780 שקלים.

ההפרש הזה הוא בדרך כלל לב הוויכוח. לכן כדאי להציג לדיירים את שתי החלופות במספרים, לפני שמצביעים.

חניות, מחסנים ומעלית

חניה או מחסן שצמודים לדירה מגדילים בדרך כלל את חלקה ברכוש המשותף, ובבניינים רבים גובים עליהם תוספת קבועה.

שאלה שחוזרת בכל בניין: האם דיירי קומת הקרקע משלמים על המעלית? ככלל, ההשתתפות בהוצאות אינה תלויה בשימוש בפועל, ולכן גם מי שלא משתמש במעלית משתתף באחזקתה, אלא אם התקנון קובע אחרת.

איך משנים את שיטת החלוקה

שינוי של שיטה שקבועה בתקנון דורש רוב מיוחד של בעלי הדירות, ולעיתים גם את הסכמתו של מי שהשינוי מכביד עליו. לפני שמשנים כדאי להתייעץ עם עורך דין, ולרשום את התקנון המעודכן.

גם בלי לשנות תקנון, אפשר לעדכן את גובה התשלום פעם בשנה, יחד עם אישור התקציב באסיפה הכללית.

מה בודקים בתקנון

לפני שמציעים שיטה חדשה, קוראים את התקנון הרשום ומחפשים בו ארבעה דברים:

  • האם נקבע שיעור השתתפות שונה מברירת המחדל שבחוק.
  • האם יש דירות או חנויות שנקבע להן שיעור מיוחד.
  • האם הוצמדו חלקים מהרכוש המשותף לדירות מסוימות, כמו גג, חניה או מחסן.
  • איך מתקבלות החלטות, ואיזה רוב נדרש לשינוי.

אם לא נרשם תקנון מיוחד, חל התקנון המצוי שבחוק. את נסח הרישום ואת התקנון אפשר להזמין מלשכת רישום המקרקעין.

דירה ריקה, חנות ודירת גג

דירה ריקה משלמת כמו כל דירה. ההוצאות של הבניין לא קטנות כשדירה אחת עומדת סגורה.

חנות או משרד בקומת הקרקע משתתפים לפי חלקם ברכוש המשותף, גם אם הכניסה שלהם נפרדת, אלא אם התקנון קובע להם שיעור אחר. בבניינים שיש בהם מסחר, זה הסעיף הראשון שכדאי לבדוק.

דירת גג או דירת גן גדולות משלמות יותר בחלוקה לפי שטח, ולכן בעליהן מעדיפים בדרך כלל סכום שווה. שיטת השילוב נולדה בדיוק בשביל המצב הזה.

הוצאה חד-⁠פעמית: מחלקים אחרת?

שיפוץ חזית, איטום גג או החלפת מעלית מחולקים בדרך כלל לפי אותו שיעור שבו מחלקים את ההוצאות השוטפות. האסיפה יכולה לפרוס את התשלום לכמה חודשים, אבל לא לשנות את היחס בין הדירות בלי הבסיס שהתקנון והחוק דורשים.

לפני הצבעה על הוצאה גדולה, מציגים לכל דירה את הסכום שלה. הצבעה על הסכום הכולל בלבד משאירה את הוויכוח ליום הגבייה.

שלושה כללים שחוסכים ויכוחים

  • מפרסמים את הנוסחה, לא רק את התוצאה. דייר שמבין איך חושב הסכום שלו מתווכח פחות.
  • מעגלים לסכום שנוח לשלם.
  • מעדכנים פעם בשנה, יחד עם התקציב, ולא באמצע השנה.

שאלות נפוצות

האם שוכר משלם לפי אותה שיטה? כן. שיטת החלוקה חלה על הדירה, לא על מי שגר בה.

האם אפשר לגבות סכום שונה מדירה שמשמשת משרד? רק אם התקנון קובע לה שיעור אחר. שימוש שונה בדירה לא משנה לבדו את חלקה בהוצאות.

המדריך הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. התקנון של הבניין או החוזה שלכם עשויים לקבוע כללים אחרים.

ואיך Oversee עוזרת

ב-⁠Oversee דמי ועד הבית לכל דירה מחושבים מתעריף בסיס, תעריף למ״ר, חניה ומחסן, עם תעריף חריג לדירה מסוימת.